בואי נתכנן את פסח!

“למה לתכנן, הרי בסוף ממילא כלום לא יוצא לפועל!”

אאא [אמא אחת אמרה בשם הרבה אימהות]

כולנו שמענו לא פעם ש”אם רוצים להספיק יותר, צריך לתכנן”, אבל לרובנו יש חוויות שליליות מהתכנון עצמו:

התסכול כשצצים בלת”מים, האכזבה כשאיננו מספיקות את מה שרצינו, הכעס על מי שבגללו הדברים לא קרו כפי שרצינו, העצלות שאומרת לנו ש”לא נורא, יחכה למחר” וגם המתח הנפשי והקדחתנות שמלווה את העשייה המבוהלת כדי להספיק בכל זאת, בתחושת מרוץ-נגד-השעון.

לתכנן או לא לתכנן?

להציב מטרות, לחלק אותן לצעדים, להכניס הכל ליומן

או

לזרום עם מה שקורה ולהיענות למציאות שדורשת את שלה וגורמת לנו, שבכל מקרה, בסופו של דבר, מתבצעות כל המטלות שקשורות ליומיום וגם לפסח?

מה עדיף? מה נכון לך יותר?

 

הדברים שאנחנו יודעים והדברים אנחנו איננו יודעים

בואי נחלק את התכנון לדברים שאנחנו יודעות שיקרו ולדברים שאנחנו איננו יודעות שיקרו. את יודעת באיזו שעה את קמה כל בוקר? פלוס מינוס? את יודעת מתי הילדים יוצאים מהבית בבוקר, לגנים ולבית הספר? את יודעת מתי הם חוזרים הביתה? האם התפריט של ארוחת בוקר חפוזה, ארוחת עשר [סנדויץ] וארוחת צהרים אינו די חוזר על עצמו ברותינה שיש לה גיוונים מעטים בלבד? רשימת הקניות השבועית שלכם – מה דברים ממש חדשניים יש בה כל שבוע? [לדעתי, רק מעט]

אני חושבת שתסכימי איתי: לפחות 50% מסדר היום שלך הוא משהו שאת יכולה בהחלט לתכנן, שהוא קבוע, שגרתי, חוזר על עצמו. פתחי יומן וכתבי לך את החוגים, הקורסים, הטיפולים, התורים לרופאים, האירועים שאת משתתפת בהם החודש – כבר חצי מהחיים שלך מתוכנן לך חודש קדימה!

עכשיו בואי נראה מה עם הדברים שאת מרגישה שאינך יודעת שהם יקרו, אותם דברים שאת קוראת להם בלת”מים.

חלק לא מבוטל מהם – אפשר היה לצפות מראש!

  • את מכירה את הנפשות הפועלות בסיפור, ויכולת לשער ששיחה עם X תיקח שעה שלימה ולא שתי דקות. אפשר היה לתכנן את האיחור שלהם – כבר שנים שהם אינם מגיעים בזמן! מעולם לא קרה שהיא אמרה שעה, ובאמת הופיעה בשעה שנקבעה! מדוע את מופתעת?
  • בכל פעם שהם נכנסים הביתה הם רעבים, וזו אינה הפתעה, גם אם חזרתם מארוחת ראש חודש בפיצריה. באים הביתה – פותחים מקרר. ככה זה. אל תהיי מופתעת!
  • את יודעת שבכל יום רביעי, כשיש לך במערכת שעה עם כיתה מסוימת, את חוזרת עייפה מאד, וגם סחוטה רגשית. או – בכל יום שני יש לך יום ארוך / פגישה עם הבוס / ביקורת של הפיקוח / ישיבת צוות שכולה אקסלים ודיווחים / בדיקת מבחנים מתישה.

עם קצת ראיה למרחוק, דברים שהם עד היום “בלתי צפויים” יכולים להיות צפויים בהחלט אם רק תקדישי זמן למחשבה, להרים את הראש מעל למים ולהסתכל קדימה.

פתאם עוד עשרים אחוז מהחיים שלך הם דברים שאת יודעת מראש, ומתכננת את התגובה שלך:

מבקשת עזרה ביום שאת מותשת, מכינה אוכל מוכן ביום שתחזרי מאוחר, קובעת בייביסטר ליום ארוך בעבודה, הולכת לישון מוקדם יום לפני  – הזדמנות מצוינת ליצירתיות שלנו!

יש דברים שאת יודעת שאינך יודעת מתי הם יקרו ומה תהיה העוצמה שלהם. את יודעת שמתי שהוא יכאב לך הגב או הראש או הגרון כי את מכירה את התפקוד של הגוף שלך. הסטטיסטיקה מלמדת שפעם בחודש יהיה כאן שבוע מטורף ונגיע ליום שישי בלחץ אטומי.

אפשר להיערך ולהכין “תכנית מגירה” – חלופה לתכנון. “אם לא אספיק לצאת לקניות ביום שלישי, בעלי יקנה ביום רביעי מה שהוא יקנה, ובשבוע הבא נשלים את הקניות עם מה שלא נרכש השבוע.” או: “יש לי במטבח פלסטרים ובמקרר יש אלווורה להקלה על כוויות, כי אני נחתכת כמעט בכל יום שישי”.

כמה נשאר לנו לדברים שממש אי אפשר לחשוב עליהם מראש? פחות מחמישה אחוזים מהחיים שלנו הם הפתעות של ממש, דברים שלא יכולנו לשער. לא כדאי לתת להם להשפיע על כל השגרה הברוכה והיעילה שאנחנו יכולות לארגן לעצמנו!

 

איך מתכננים?

ערב פסח כבר כאן, והלו”ז שלך עמוס גם ככה. בבקשה, תפתחי את היומן שרואים בו את כל השבוע ותכתבי את הדברים הקבועים – ימי עבודה, קורסים, חוגים, טיפולים, אירועים.

עכשיו את רואה כמה זמן נשאר לך באמת לפסח – הזמן שבו את יכולה לבצע את מטלות הניקיון והסדר, קניות וגם פינוקים וכיף שירעננו לכם את הבית ויכבדו את החג.

המבט המציאותי שמסתכל לשעון בעיניים ייתן לך מושג על מה שאפשר ועל מה שאי אפשר, על העזרה שעדיף לתכנן אותה כבר עכשיו – וקל יותר לקבל עזרה כשמתוכננים – ועל  התקציב שתקדישי למטרות שלך כדי להחליף את בו את הזמן ואת הכוח.

בהצלחה!

 

האם התכנון עובד לך? כתבי לנו!

 

יעל זלץ

יעוץ לעסקים ולארגונים

052-7634791

https://yaelzals.co.il/