קבלת התורה מאהבה

ימים אחרונים של ספירת העומר.

ימים שקרובים ומקרבים אותנו

לחג השבועות

חג הביכורים

חג התורה

חג של קבלת התורה מאהבה

 

על חג השבועות נאמר "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם".

כולם מודים כי חג השבועות הוא כולו לכם, לעמ"י.

 

בחג השבועות, בשונה מחגים אחרים,  אין מצווה מעשית מיוחדת לו, מלבד היותו יום טוב,

אלא רק מנהגים שונים כמו אמירת תיקון ליל שבועות, קישוט בית הכנסת בירק, ואכילת מאכלי חלב.

 

אך אם נתבונן נראה דבר פלא.

התקנה היחידה שמקורה בחז"ל הקשורה לחג השבועות היא קריאת מגילת רות.

 

דווקא סיפור מסירות נפשה של אשה בקבלת עול מצוות

היא הדבר שנקבע לקריאה בציבור בבית הכנסת,

מלבד עשרת הדברות ומתן תורה!

 

וחז"ל גם נתנו הסבר לעניין:

"שממנה יצא דוד, שריוה לקב"ה בשירות ותשבחות".

ולכאורה, אם דוד הוא העיקר, היו צריכים לקבוע שנקרא תהלים בבית הכנסת בציבור!

אלא, הכלי האמיתי לקבלת התורה הוא מסירות הנפש מתוך אמונה חזקה המתגברת על כל הקשיים.

מסירות הנפש הזו שייכת במיוחד לנשים "שהן זריזות יותר במצוות מאשר הגברים" (חז"ל במדרש רבה),

והסמל למסירות הנפש הזו מתבטאת בצורה החזקה ביותר במגילה שכל הגיבורות שלה הן נשים:

מגילת רות.

 

ומכאן ברור שהשירות והתשבחות (התפילה) הן ההשלמה לעבודת ה' - כמובן יחד עם לימוד התורה,

ועיקר כוחו של דוד המלך באמירת התהילים הגיע בירושה מסבתו רות:

"ממנה יצא דוד" - מכוח מסירות הנפש שלה, מכוח אמונתה המופלאה,

המתבטאת במילים המעטות והחזקות: "עמך עמי, ואלוקיך – אלוקי".

 

האור של החג יבוא ע"י מסירות הנפש מתוך אמונה לוהטת "נוסח רות",

וממנה נובע מעיין של שירות ותשבחות להשי"ת שנתן לנו את תורתו.

 

היכן שיש נותן "מתן תורה", צריך שיהיה גם מקבל – "קבלת התורה".

כדי להיות מקבל תורה, על כל מצוותיה ודקדוקיה,

צריך עבודה של התבטלות, של זריזות, של מסירות נפש.

והמורה של כולנו היא דווקא רות.

 

זאת, מלבד העובדה המעניינת שגם המורה שלנו לתפילה היא אשה,

שהרי חז"ל למדו את הלכות תפילת שמונה עשרה במסכת ברכות מתפילת חנה.

אמרו חז"ל: "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים. "ותגיד לבני ישראל" - אלו האנשים.

 

מדוע נשים תחילה?

ידע בורא עולם כי כוח גדול טמון בנשים להטות את לב העם לכאן או לכאן.

אמר הקב"ה: כאשר בראתי את העולם, נתגליתי ודיברתי רק אל אדם ולא אל חוה,

וחוה בכוח השפעתה פיתתה את האדם שלא לשמוע לקול ה', וקלקלה את העולם.

הפעם אקרא לנשים תחילה, כדי שלא יבטלו את התורה,

אלא יחזקו את ידי בעליהן בתורה, ויחנכו את בניהן בדרך הישר.

 

 

"כה תאמר" - פונה אליך גם היום.

אותו כוח - נמצא גם אצלך!

זו הזדמנות שלנו כנשים, לנצל את הרגעים,

לספוג את הקדושה,

להכין את עצמינו להיות כלי קיבול שיספוג ויעביר הלאה את מסורת קבלת התורה באהבה.

והלוואי שנזכה

 

 

משפטי חיזוק

ואמרות מעצימות

שיתופים

יגביהו את כולנו

זה המקום